WeBible

1 - אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה—ירושלם  להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד—היא ציון

2 - ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג—הוא החדש השביעי

3 - ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון

4 - ויעלו את ארון יהוה ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים

5 - והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון—מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב

6 - ויבאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית—אל קדש הקדשים  אל תחת כנפי הכרובים

7 - כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה

8 - ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה

9 - אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב—אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים

10 - ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה

11 - ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן  כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה  {פ}

12 - אז אמר שלמה  יהוה אמר לשכן בערפל

13 - בנה בניתי בית זבל לך—מכון לשבתך עולמים

14 - ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עמד

15 - ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר

16 - מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל

17 - ויהי עם לבב דוד אבי—לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל

18 - ויאמר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי—הטיבת כי היה עם לבבך

19 - רק אתה לא תבנה הבית  כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי

20 - ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל

21 - ואשם שם מקום לארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים  {ס}

22 - ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים

23 - ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת  שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם

24 - אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה

25 - ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל  רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני

26 - ועתה אלהי ישראל—יאמן נא דבריך (דברך) אשר דברת לעבדך דוד אבי

27 - כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך—אף כי הבית הזה אשר בניתי

28 - ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו—יהוה אלהי  לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום

29 - להיות עינך פתחת אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם—לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה

30 - ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת

31 - את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך—בבית הזה

32 - ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך—להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו

33 - בהנגף עמך ישראל לפני אויב—אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה

34 - ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם  {ס}

35 - בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם

36 - ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל—כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה  {ס}

37 - רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו—כל נגע כל מחלה

38 - כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל—אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה

39 - ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו  כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם

40 - למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה—אשר נתתה לאבתינו

41 - וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך

42 - כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה

43 - אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי—למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי

44 - כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך

45 - ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם

46 - כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה

47 - והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו

48 - ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית (בניתי) לשמך

49 - ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם

50 - וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום

51 - כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל

52 - להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך

53 - כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ  כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים—אדני יהוה  {פ}

54 - ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יהוה את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים

55 - ויעמד—ויברך את כל קהל ישראל  קול גדול לאמר

56 - ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר  לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו

57 - יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו  אל יעזבנו ואל יטשנו

58 - להטות לבבנו אליו—ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו

59 - ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה  לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל—דבר יום ביומו

60 - למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים  אין עוד

61 - והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה

62 - והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה

63 - ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה המלך וכל בני ישראל

64 - ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה—כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים  כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים

65 - ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים—ארבעה עשר יום

66 - ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו